תמונת החלל

רון, איתן

איתן, בן דינה ושלמה, מניצולי השואה, נולד ביום י"ג בניסן תש"י (31.3.1950) בקיבוץ יחיעם. הוא למד בבית-הספר היסודי במשק והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון בקיבוץ עברון. איתן היה תלמיד חרוץ וממושמע ואהוב על מוריו. הוא קרא כל ספר שנפל לידו, ולכן כינוהו חבריו בשם "תולעת ספרים", אך מרוב קריאה קנה לו בקיאות מרובה בתחומים שונים, ועליהם אהב להתווכח ולדון עם חבריו. הייתה לו תבונת כפיים והוא גילף גלעיני אבוקדו לצורות שונות ושקד שעות ארוכות, במסירות רבה, על עשיית תכשיטים מכסף. הוא אהב לטייל ברחבי הארץ והרבה לסייר באתריה. את זמנו הפנוי הקדיש לטיפול בבעלי חיים ולהאזנה למוסיקה. איתן היה פעלתן מאוד ועצמאי. אדם ישר היה, רודף צדק, ביקורתי, עקשן, רציני ובעל סבלנות מרובה. הוא ניחן בכוח רצון רב, בדמיון פורה ובהתלהבות. היה לו חוש הומור שנון וגם כישרון משחק. בן מסור ונאמן היה להוריו, רחש להם כבוד והתחשב בדעתם.

איתן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון" ושימש נהג בטנק מפקד הפלוגה. מפקדו כתב עליו: "הוא היה חייל מצוין, בעל ידע מקצועי רב, ממושמע ואחראי ואהוד על חבריו. כל שעשה - עשה בשקט, במסירות, ביסודיות וביעילות יוצאת מגדר הרגיל". על שהצטיין בשעה שיחידתו פשטה לאזור ציידא שבסוריה, ביוני1970, זכה לדברי שבח והערכה מפי מפקד החטיבה שלו. כמו-כן הוענק לו "אות השירות המבצעי". אמנם הוא מיעט לבקר בבית אך הרבה לכתוב מכתבים להוריו לבל ידאגו.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית הצפון. במהלך קרב עז של שריון בשריון, שהתנהל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), באזור נפח שברמת הגולן, ליד הצטלבות ציר "פלא" וציר "יבשה", פגע טיל בטנק שלו ואיתן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ יחיעם. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו בימי המלחמה: "בנכם, רב-טוראי איתן ז"ל, שירת ביחידת שריון ונפל במערכה בעת מילוי תפקידו. הוא ביצע את כל המוטל עליו במסירות ובאחריות רבה".

הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, דברי זיכרונות, מכתבים, דברי שיר, תמונות ותצלומים של תכשיטים ממעשי ידיו; חבריו מקבוצת הילדים "חורש" הוציאו לאור חוברת לזכרו והקדישו אותה להוריו של איתן.